זה היה לפני חודש וחצי באחד מסופי השבוע של החופש. התכתבנו, היינו אמורים להפגש בהרכב מלא אצלנו; כתבתי לה בכנות שאין לי כוח ושאני צריכה אוויר. היא הודיעה; אני באה לקחת אותך. אנחנו מכירות ברוטו חודשיים והיא באה לקחת אותי לנשום אוויר. התיישבתי עם חיוך כנה, מותש ומלא תודה. נסענו זו ליד זו, היא נהגה.…

שנה וחצי לארבעים – מצאתי את עצמי נאלצת לעבור בחינת תאוריה וטסט נהיגה כאחרונת בנות העשרה . וכך , כשבוע אחרי ההגעה לקנדה כששאריות אדי הג’ט לג עוד בגופינו נסענו למשרד התחבורה הקנדי; הוא, הנפלאים והטעונים אנרגטית, ואני, המצויידת בנאיביות מתנשאת – הרי יש לי ניסיון של כמעט עשרים שנה בג’ונגל הלבנטיני- קטן עלי תאוריה…

לא משנה מי את ובמה את עוסקת. לא משנה היכן את גרה בעולם- אין שום ספר, שום קורס, שום הרצאה, שיכינו אותך לרגע שבו את רואה את הילדים שלך נאבקים על מקומם בעולם. זהו רגע בלתי נמנע אצל כל הורה שבו הילדון הופך לעצמאי ונשלח בכוחות עצמו לעולם. היו רגעים כאלו בארץ; רגעי שבירה ומשבר…

משפחות נזקקות כאן בטורונטו!? הייתכן?! כן, גם אני לא האמנתי שבקהילה שלנו יש משפחות יהודיות, הנמצאות מתחת לקו  העוני ב-2013 נחשפתי לסטטיסטיקה העצובה הבאה: רמת העוני בקרב יהודי טורונטו היא 11%. התקשתי להאמין לנתונים הללו וכאן החל מחקרון פרטי שערכתי, לצערי הרב גיליתי שהמידע שפורסם אכן נכון(דרך אגב מאז האחוזים רק עלו).  ליבי נשבר לאחר…

“תנצרי את החוויה- אלו רגעים שלא יחזרו”: אמרה לי חברה מופלאה בחיבוק הפרידה שלנו לפני הטיסה שלי. היא כתבה לי את זה שוב, כששיתפתי אותה בעדכונים האחרונים מקנדה והרגשתי את החיוך והחיבוק שלה עוטפים אותי קרוב קרוב למרות המרחק. וברקע של המילים הכתובות שלה, אני הייתי עצבנית על איזו שטות – הרי ביולי אוגוסט הכל…