שנה וחצי לארבעים –
מצאתי את עצמי נאלצת לעבור
בחינת תאוריה וטסט נהיגה כאחרונת בנות העשרה .
וכך , כשבוע אחרי ההגעה לקנדה כששאריות אדי הג’ט לג עוד בגופינו נסענו למשרד התחבורה הקנדי;
הוא, הנפלאים והטעונים אנרגטית,
ואני, המצויידת בנאיביות מתנשאת – הרי יש לי ניסיון של כמעט עשרים שנה בג’ונגל הלבנטיני-

קטן עלי תאוריה וטסט מנומס.
ריפרפתי באפליקציית הנהיגה הקנדית,
פתרתי את המבחנים בהצלחה חלקית
וזימזמתי את ההמנון הישראלי – “יהיה בסדר” .
המשרד; מקום ‘קסום’ ומנומנם כמו כל משרד ממשלתי אחר בעולם.
חיכינו שעתיים מורטות עצבים בתור על מנת לשוחח עם פקידה ולמלא טפסים.
“עכשיו תעמדי פה, תסתכלי לנקודה האדומה ודונט סמייל”
(היא אגב – לא חייכה) .
נו באמת!
הצחוק המתגלגל נרגע מתישהו ויצאה תמונה איומה כיאה לרשיון נהיגה.

הכניסה לבחינה- חדר קטן ושקט מלא מחשבים ובני נוער מרוכזים.
תור אני, תור הוא
כי מישהו צריך להשאר עם הבנים.
את שלב זיהוי התמרורים עברתי בהצלחה.
החלק השני: בנוי משאלות אודות חוקי התחבורה בקנדה שבאופן הזוי שונים מהחוקים בארץ.
מותר ארבע פסילות בבחינה. עשיתי יותר.
בקטנה.
יצאתי, ונרשמתי להיכנס מחדש לבחינה.
הוא – נכנס ועבר.
חיכיתי לתורי ונכנסתי שוב
מסתבר (כך גיליתי בדרך הקשה), שיש אלגוריתם שמזהה שנכשלתי – ומעלה את רמת השאלות.

נכשלתי שוב.
אוקיי, שטויות לול, פעם שלישית קסם – אלו מילים שלא אמרתי לעצמי, ונכנסתי רועדת ונטולת התנשאות.
הם משחקים כדורגל במדשאה הפסטורלית בחוץ.
יושבת שוב מול המסך המזורגג ולא מאמינה,
אני נכשלתי ארבע פעמים בתאוריה.
יצאתי בוכה ומבויישת,
את מעט הביטחון העצמי שנותר לי שמתי בכיס האחורי של הג’ינס ונסענו הביתה.
די מהר יתברר שהכשלון המפואר הזה היה לטובה; כי אני הפכתי להיות נהגת מלווה  –
חבל שהמחיר של זה היה ריסוק האני שלי.
כעבור חודש ניגשתי שוב.
במהלך החודש הזה נהגתי בלי סוף; מרחקים עצומים  בכבישים שלא האמנתי שאנהג בהם, וצברתי ניסיון בחוקי הנהיגה.
ועדיין, חרדה אחזה בי
הדופק שלי היה כל כך חזק, שלא הצלחתי לשמוע כלום.
הפקידה חייכנית ואופטימית עבורי.
אני חייכתי בחזרה ושיקרתי לה ולי, שהפעם זה יקרה.

חמש טעויות מתוך ארבע.
נושמת קצת.
יוצאת ונכנסת שוב;
היו לי כבר ארבע טעויות ונשארו שתי שאלות שלא ידעתי והשארתי לסוף.
בזמן שאני מהמרת ולוחצת על האנטר;
התפללתי לאלוהי הענווה;
בבקשה בבקשה בבקשה!
צדקתי בשתיהן.
צהלות שמחה והקלה הפריעו לשאר הנבחנים.
אבל מה אכפת לי,
אני עברתי תאוריה!

Leave a Reply